206. Ra'aya Meheimna (the Faithful Shepherd). "In the seventh month, on the first day of the month" (Vayikra 23:24). This commandment is to blow the Shofar on Rosh Hashanah, which is Judgment day to the world as we explained. We explained the words, "Blow a Shofar at the new moon, at the full moon (or: 'covering') on our feast day" (Tehilim 81:4). We learned that this day is a day when the moon, MALCHUT, is covered and the world is under Judgment. For the prosecutor covers and hides and locks the entrance to the King, WHO IS ZEIR ANPIN, AND THE MOON IS a place where Judgment abides to demand justice from the world.
206. (רעיא מהימנא) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ.' פִּקּוּדָא דָּא, לִתְקוֹעַ שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּהוּא יוֹמָא דְּדִינָא לְעָלְמָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִּיב, תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. וְהָא אִתְּמַר. דְּהַאי אִיהוּ יוֹמָא דְּסִיהֲרָא אִתְכַּסֵּי בֵּיהּ, וְקָאֵים עָלְמָא בִּידָנָא בְּגִין, דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא, חָפֵי וְכַסֵּי וְאַנְעָל פִּתְחָא עַל מַלְכָּא, אֲתַר דְּדִינָא שַׁרְיָא, לְמִתְבַּע דִּינָא עַל עָלְמָא.
207. You may wonder how the prosecutor was given permission to cover THE LIGHT OF MALCHUT and demand punishment. AND HE ANSWERS, Surely the Holy One, blessed be He, allowed the prosecutor to demand justice from the whole world. He allotted him a specific day in which to demand all the punishments in the world, for the Holy One, blessed be He, made him and placed him before Himself, so the fear of the Holy One, blessed be He, will increase and rest on everyone. This is the secret of, "and Elohim does it, so that men should fear before Him" (Kohelet 3:14). What is "does?" He did this prosecutor and made him before Himself to be a sharp sword over the whole world, all for the reason that all will fear the Holy One, blessed be He. He oversees and prosecutes the sins of people, demands punishment and seizes people; kills them and strikes them, all just as it was decided in court.
207. וְאִי תֵּימָא, אֵיךְ אִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְהַהוּא מְקַטְרְגָא לְחַפָּאָה וּלְמִתְבַּע דִּינָא. אֶלָּא וַדַּאי בִּידָא דְּהַאי מְקַטְרְגָא, שַׁוֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִתְבַּע דִּינָא עַל כָּל עָלְמָא, וְשַׁוֵּי לֵיהּ יוֹמָא יְדִיעָא, לְמִתְבַּע קַמֵּיהּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבֵד לֵיהּ וְשַׁוֵּי לֵיהּ קַמֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי דְּחִילוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַלְּקָא, וְשַׁרְיָא עַל כֹּלָּא. וְרָזָא דָּא, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. מַאי עָשָׂה. עָשָׂה לְהַאי מְקַטְרְגָא, וְאַתְקִין לֵיהּ קַמֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי סַיְיפָא שִׁנָנָא עַל כָּל עָלְמָא. וְכָל דָּא בְּגִין דְּיִדְחֲלוּן מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא. וְדָא אִיהוּ סַנְטִירָא, דְּתָבַע חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְתָבַע דִּינָא, וְתָפִיס בְּנֵי נָשָׁא וְקָטִיל לוֹן וְאַלְקֵי לוֹן, כֹּלָּא כְּמָה דְּנָפִיק מִן דִּינָא.
208. It is like the minister appointed over the terrestrial court, who was given permission to mention before the court that so and so did this, and so and so transgressed that, and to demand punishment. We learned that the minister appointed over the court was given permission to lock the entrance to the court until verdicts will be meted out to all his persecution. The court is not allowed to decline him, because, "For I Hashem love justice" (Yeshayah 61:8), and He wants the world to be maintained by judgment, so as to make known that there is judgment and there is a judge. ALL THIS APPLIES TO THE TERRESTRIAL COURT.
208. כְּגַוְונָא דְּהַהוּא מְמוּנֶה בֵּית דִּין דִּלְתַתָּא, דְּאִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְאַדְכְּרָא קַמֵּי בֵּי דִּינָא, פְּלוֹנִי עֲבַד כַּךְ, וּפְלוֹנִי עָבַר עַל כַּךְ, וּלְמִתְבַּע עָלַיְיהוּ דִּינָא. וּתְנָן, רְשׁוּ אִתְיְיהִיב לְהַהוּא מְמוּנֶה בֵּית דִּין, לְאַנְעֲלָא עַל בֵּי דִּינָא פִּתְחָא, עַד דְּיִגְזְרוּן דִּינָא עַל כָּל מַה דְּאִיהוּ תָּבַע, וְלֵית רְשׁוּ לְבֵית דֵּין לְדַחְיָיא לֵיהּ. בְּגִין כִּי אֲנִי יְיָ' אוֹהֵב מִשְׁפָּט. וְאִיהוּ בָּעֵי דְּעָלְמָא יִתְקְיַּים בְּדִינָא, וּלְמִנְדַּע דְּאִית דִּין וְאִית דַּיָּין.
209. The Holy One, blessed be He, did the same. He placed before Him that PROSECUTOR who demands punishment before the King for all the people in the world. On that day, he is given permission to cover the entrance of the King, ZEIR ANPIN, and the moon, MALCHUT, is hidden inside until punishment is meted out to all the people in the world. Though everything is revealed before the Holy One, blessed be He, He nevertheless desires nothing but according to Judgment.
209. כְּהַאי גַּוְונָא שַׁוֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַמֵּיהּ לְהַאי, דְּאִיהוּ תָּבַע דִּינָא קַמֵּי מַלְכָּא, עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. וּבְהַאי יוֹמָא אִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, לְכַסָּאָה פִּתְחָא דְּמַלְכָּא, וְסִיהֲרָא אִתְחַפְּיָיא לְגוֹ, עַד דְּיִתְגְּזַר דִּינָא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא. וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגְּלֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא בָּעֵי אֶלָּא בְּדִינָא.
210. Everything operates in the same way above and below. On that day, THE HOLY ONE, BLESSED BE HE, fixes the throne of Judgment, and the administrator comes and demands justice for all the deeds of the people in the world, each according to his ways and deeds. Witnesses come and testify to all the deeds of the people in the world, and these WITNESSES ARE CALLED the eyes of Hashem that roam throughout the whole world and see the deeds of the people in the world.
210. כֹּלָּא כְּגַוְונָא חֲדָא עֵילָּא וְתַתָּא, אַתְקִין כּוּרְסְיָא דְּדִינָא בְּהַאי יוֹמָא, וְסַנְטִירָא אָתָא, וְתָבַע דִּינָא עַל כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי עָלְמָא, כָּל חַד וְחַד כְּפוּם אָרְחוֹי, וּכְפוּם מַה דַּעֲבַד. וְסַהֲדִין אַתְיָין וְסָהֲדֵי עַל כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי עָלְמָא. וְאִלֵּין אִינּוּן עֵינֵי יי,' דְּאִינּוּן מְשַׁטְּטֵי בְּכָל עָלְמָא. וְכַמָּה אִינּוּן עֵינֵי יְיָ,' דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא, דְּקָא אַזְלֵי וּמְשַׁטְטֵי בְּכָל עָלְמָא, וְחָמָאן כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי עָלְמָא.
211. Woe to those who do not care and do not observe their doings, for the witnesses of the King stand by them, observe and see whatever they do or say. They ascend and testify before the King. The administrator stands before the King and demands punishment: so and so transgressed the law and so and so did that; here are the witnesses. As long as the Holy One, blessed be He, does not ask them, they have no permission to testify. WHEN HE ASKS THEM, they deliver their testimony.
211. וַוי לְאִינּוּן דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא מִסְתַּכְּלִין בְּעוֹבָדֵיהוֹן, דְּהָא לְגַבַּיְיהוּ קַיְימִין אִלֵּין סַהֲדֵי מַלְכָּא, וּמַשְׁגִּיחִין וְחָמָאן כָּל מַה דְּאִינּוּן עַבְדִּין, וְקָאֲמְרֵי, דְּהָא אִינּוּן סַלְקֵי וְסָהֲדֵי קַמֵּי מַלְכָּא. וְהַאי סַנְטִירָא קָאֵים קָמֵּי מַלְכָּא, וְתָבַע דִּינָא, פְּלוֹנִי עָבַר דִּינָא, פְּלוֹנִי עֲבַד כַּךְ. וְהָא הָכָא סַהֲדֵי. וְעַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁאִיל לוֹן, לֵית לוֹן רְשׁוּ לְסַהֲדָא. כְּדֵין אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא.
212. Everything is put in writing before the King. In the King's house there is a certain chamber, full of white fire. This fire rolls in a circle with burning sparks and never ceases. Inside this chamber there is another chamber, full of black fire, which never ceases. Two scribes stand before the King at all times. During trials, all witnesses testify before the King. The scribes take from the circle of white fire and write THE VERDICT on it with the black circle.
212. וְכֹלָּא אַכְתִּיב קַמֵּי מַלְכָּא בְּפִתְקָא. בְּבֵי מַלְכָּא אִית חַד הֵיכָלָא. הֵיכָלָא דָּא מַלְיָא אֶשָּׁא חִוָּורָא, וְהַאי אֶשָּׁא מִתְגַּלְגְּלָא בְּפַלְקָא, וְלָהִיט שְׁבִיבִין וְהַאי לָא פָּסִיק לְעָלְמִין. לְגוֹ הַאי הֵיכָלָא, אִית הֵיכָלָא אוֹחֲרָא, מַלְיָא אֶשָּׁא אוּכָמָא, דְּלָא פָּסִיק לְעָלְמִין. תְּרֵין סוֹפְרִין קַיְימִין תָּדִיר קַמֵּיהּ מַלְכָּא. בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא, סָהֲדִין כָּל סַהֲדֵי קַמֵּי מַלְכָּא. אִינּוּן סוֹפְרִין נַטְלִין מֵהַהוּא פַּלְקָא דְּאֶשָּׁא חִוָּורָא, וְכַתְבֵי עָלֵיהּ בְּהַהוּא אֶשָּׁא אוּכָמָא.
213. The King then holds the verdict for some time, in case they will repent in the meantime. If they returned IN REPENTANCE, the writings are torn up. If not, the King sits and all the defenders stand before Him. The crier stands and announces, so and so did this; who shall defend him? If there is someone to defend him, it is well. Otherwise, he is given to the administrator FOR PUNISHMENT.
213. וּכְדֵין מַלְכָּא אַחְמִיץ דִּינָא, עַד זִמְנָא יְדִיעָא, דִּלְמָא בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ יְהַדְרוּן בִּתְשׁוּבָה. אִי יָהַדְרוּן, פִּתְקִין נִקְרָעִין. וְאִי לָאו, מַלְכָּא יָתִיב, וְכָל אִינּוּן דְּבֵי זְכוּתָא קַיְימֵי קַמֵּיהּ, כָּרוֹזָא קָם וְכָרִיז, פְּלוֹנִי עֲבַד כַּךְ, מַאן יוֹלִיף עָלֵיהּ זְכוּת, אִי אִית מַאן דְּיוֹלִיף עָלֵיהּ זְכוּת, יָאוּת. וְאִי לָאו הָא אִתְמְסַר לְסַנְטִירָא.
214. HE ASKS, Yet the Holy One, blessed be He, knows everything, why does He need all this? AND HE ANSWERS, This is so that people will have no excuse, but rather to show that He does everything truthfully. He prefers it when one is saved from His punishment. You may ask whence we know that. THIS was given to the sages, and even those who do not know, whoever may wish to see, may see what is divulged BELOW IN THIS WORLD, and thus know what is a mystery ABOVE, since everything follows the same pattern. For whatever the Holy One, blessed be He, does in the ways of the world, is in the likeness of above.
214. וְכֹלָּא יָדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַמַאי אִצְטְרִיךְ לְכָל דָּא. אֶלָּא בְּגִין דְּלָא, יְהֵא פִּטְרָא דְּפוּמָא לִבְנֵי עָלְמָא. אֶלָּא לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא עֲבִיד בְּאֹרַח קְשׁוֹט, וְנִיחָא קַמֵּיהּ מַאן דְּאִשְׁתְּזִיב מִן דִּינֵיהּ. וְאִי תֵּימָא מְנָלָן. הַאי, אִתְמְסַר לְחַכִּימֵי, וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּלָא יַדְעֵי, מַאן דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא, יַשְׁגַּח בְּמַה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָא, וְיֵדַע בְּמַה דְּאִיהוּ בְּסִתְרָא, דְּהָא כֹּלָּא כְּגַוְונָא חֲדָא, כָּל מַה דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, כֹּלָּא אִיהוּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
215. The day of Rosh Hashanah is Judgment day, and the King sits on the throne of Judgment. The administrator comes and covers the entrance to the King and demands punishment. Even though the Holy One, blessed be He, loves judgment, as it is written, "For I Hashem love justice," the love of His children overcame the love of judgment. When the administrator rises to speak about them, THE HOLY ONE, BLESSED BE HE, commanded to blow the Shofar in order to rouse love from below upward by that Shofar.
215. יוֹמָא דר"ה, אִיהוּ יוֹמָא דְּדִינָא, וּמַלְכָּא יָתִיב בְּכוּרְסְיָיא דְּדִינָא, סַנְטִירָא קָא אָתֵי וְחָפֵּי פִּתְחָא דְּמַלְכָּא, וְתָבַע דִּינָא. וְאַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לֵיהּ לְדִינָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, כִּי אֲנִי יְיָ' אוֹהֵב מִשְׁפָּט. נָצַח רְחִימוּ דִּבְנוֹי, לִרְחִימוּ דְּדִינָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּסַנְטִירָא קָם לְמִטְעַן מִלִּין עָלַיְיהוּ, פָּקִיד לְמִתְקַע בַּשּׁוֹפָר, בְּגִין לְאִתְּעָרָא רַחֲמֵי מִתַּתָּא לְעֵילָּא, בְּהַהוּא שׁוֹפָר.