7. Rabbi Chiya said: One day I was traveling to Rabbi Shimon to be taught by him the laws of the Pesach (Passover). I encountered a mountain and I saw clefts and cavities in one rock, and two men were in there. As I approached, I heard the voices of these people who were saying, "A song, a psalm for the sons of Korah, Great is Hashem and highly to be praised..." (Tehilim 48:1-2). Why "A song, a psalm?" HE ANSWERS: Thus do we learn on behalf of Rabbi Shimon: The song is two-fold, NAMELY A SONG AND A PSALM, and since it is a better song than other songs, it is named "song" twice. Similarly, "A psalm, a poem for the Shabbat day" (Tehilim 92:1), MEANING THAT IT IS MORE PRAISEWORTHY THAN OTHER SONGS. In the same fashion, "the song of songs which is Solomon's" (Shir Hashirim 1:1), INDICATING a song that stands above all other songs.
7. א"ר חִיָיא, יוֹמָא חַד הֲוֵינָא אָזִיל בְּאָרְחָא, לְמֵיהַךְ גַּבֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, לְמֵילַף מִנֵּיהּ פַּרְשְׁתָּא דְּפִסְחָא. עַרְעִית בְּחַד טוּרָא, וַחֲמֵינָא בְּקִיעִין גּוּמִּין בְּחַד טִינְרָא, וּתְרֵין גּוּבְרִין בָה. עַד דַּהֲוֵינָא אָזִיל, שְׁמַעְנָא קָלָא דְּאִינּוּן גּוּבְרִין, וַהֲווֹ אַמְרִין, שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֺרַח גָּדוֹל יְיָ' וּמְהֻלָל מְאֺד וְגוֹ.' מַאי שִׁיר מִזְמוֹר. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא מִשְּׁמֵיהּ דר' שִׁמְעוֹן, שִׁיר דְּאִיהוּ כָּפוּל, שִׁיר דְּאִיהוּ מְשׁוּבַּח מִשְּׁאַר שִׁירִין, וְעַל דְּאִיהוּ מְשׁוּבַּח מִשְּׁאַר שִׁירִין, תְּרֵין זִמְנִין אִתְּמַר בֵּיהּ שִׁירָתָא, וְכֵן מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. כה"ג, שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֺה, שִׁירָתָא לְעֵילָּא מִן שִׁירָתָא.
297. Rabbi Shimon opened the discussion saying, "This is the ordinance of the Pesach: no stranger shall eat of it" (Shemot 12:43). It is also written, "But every man's servant..." (Ibid. 44) and "a foreign and a hired servant shall not eat of it" (Ibid. 45). If something like eating the pascal lamb is forbidden to the uncircumcised just because it hints at a holy matter - MEANING BECAUSE "HASHEM WILL PASS OVER THE DOOR..." (IBID. 23) - then how much more should the Torah, which is the Holy of Holies, the sublime name of the Holy One, blessed be He, be forbidden to them.
297. ר"ש פָּתַח, זֺאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֺאכַל בּוֹ, וּכְתִיב וְכָל עֶבֶד אִישׁ וְגוֹ.' וּכְתִיב תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֺאכַל בּוֹ. וּמַה פִּסְחָא דְּאִיהוּ בִּשְׂרָא לְמֵיכְלָא, עַל דְּאִתְרְמִיז בְּמִלָּה קַדִּישָׁא, אָסִיר לְכָל הָנֵי לְמֵיכַל בֵּיהּ, וּלְמֵיהַב לְהוּ לְמֵיכַל, עַד דְּאִתְגְּזָרוּ. אוֹרַיְיתָא דְּהִיא קֺדֶשׁ קֳדָשִׁים שְׁמָא עִלָּאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עאכ"ו.