Zohar: Index - Mount Ararat

Index / Mount Ararat

13. Rabbi Elazar opened the discussion with the verse: "and the ark rested in the seventh month...upon the mountains of Ararat..." (Beresheet 8:4). How beloved are the words of Torah that each and every word has lofty secrets and the entire Torah is considered supernal. We learned IN THE BARAITA of the thirteen qualities of the Torah. Whatever is part of the whole, yet it is an exception, it is so in order to teach a general rule, not teach merely about itself. Since the Torah is the highest generality, even though a simple story is an exception to the rule, its function most certainly is not merely to tell us just that story but rather to demonstrate the highest matters and the utmost secrets. It is not considered as an exception so as to teach about itself, but rather to demonstrate a general rule, since that story of the Torah or that occurrence, although it stands to itself outside the Torah, did not come to show this alone but rather came to demonstrate the general law of the entire Torah.

13. פָּתַח ר' אֶלְעָזָר וְאָמַר, כְּתִיב וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ,' עַל הֲרֵי אֲרָרָט וְגוֹ,' כְּמָה חֲבִיבִין מִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא, דִּבְכָל מִלָה וּמִלָּה, אִית רָזִין עִלָאִין, וְאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא, עִלָּאָה אִיקְרֵי. וְתָנֵינָן בִּתְלֵיסָר מְכִילָן דְּאוֹרַיְיתָא, כָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מִן הַכְּלָל, לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. דְּהָא אוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי כְּלָלָא עִלָּאָה, אע"ג דְּנָפִק מִנָּהּ, חַד סִפּוּר בְּעָלְמָא. וַדַּאי לָא אָתֵי לְאַחֲזָאָה עַל הַהוּא סִפּוּר, אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלִּין עִלָּאִין, וְרָזִין עִלָּאִין. וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. בְּגִין דְּהַהוּא סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ הַהוּא עוֹבָדָא, אע"ג דְּהוּא נָפְקָא מִכְלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, לָאו לְאַחֲזָאָה עַל גַּרְמֵיהּ נָפַק בִּלְבַד, אֶלָּא לְאַחֲזָאָה עַל הַהוּא כְּלָלָא עִלָּאָה דְּאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא נָפַק.

14. For example, it is written: "and the ark rested in the seventh month, on the seventeenth day of the month, upon the mountains of Ararat." Most likely, this scriptural verse is an exception to the generality of the Torah and came to relate a simple story. HE ASKS: What do we care if it landed on this mountain or on that mountain? It had to rest somewhere. HE RESPONDS: It is only to instruct us on the general as a whole that it was specified, SINCE IT ALLUDES TO A TIME OF JUDGMENT, AS WE MENTIONED BEFORE. Praised are Yisrael that the loftiest Torah was granted to them, a Torah of truth. Whoever says that this Torah story is mentioned simply to relate only that story alone, may he breathe his last, because then it is not supernal Torah, the Torah of truth. But most certainly, the holy Torah, the loftiest, is a Torah of truth.

14. כְּגוֹן הַאי דִּכְתִּיב, וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. וַדַּאי הַאי קְרָא מִכְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא נָפַק, וְאָתֵי בְּסִפּוּר דְּעָלְמָא. מַאי אִכְפַּת לָן, אִי שָׁרֵי בְּהַאי, אוֹ בְּהַאי, דְּהָא בַּאֲתָר חַד לְישְׁרֵי. אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. וְזַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְיְהִיב לְהוּ אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה אוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט. וּמַאן דְּאָמַר, דְּהַהוּא סִפּוּרָא דְּאוֹרַיְיתָא, לְאַחֲזָאָה עַל הַהוּא סִפּוּר בִּלְבַד קָאֲתֵי, תִּיפַּח רוּחֵיהּ. דְּאִי הָכִי, לָאו אִיהִי אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה, אוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט, אֶלָּא וַדַּאי אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, אִיהִי אוֹרַיְיתָא דִּקְשׁוֹט.

18. עַל הָרֵי אֲרָרָט, אִלֵּין מָארֵיהוֹן דְּדִינִין, מָארֵיהוֹן דִּיבָבָא וִילָלָא, וְכֻלְּהוּ שְׁלִיחִין בְּהַהוּא יוֹמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכַמָּה מָארֵי תְּרִיסִין אִתְּעֲרוּ בְּהַאי יוֹמָא, וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי תְּחוֹת הַהוּא כֻּרְסְיָיא, בְּדִינָא דְּעָלְמָא.